האמנם דיאלוג מעצב זהות? - תהליכי חקירת זהות במפגשי הידברות בין דתיים וחילונים

מחקר זה בוחן תהליכים של חקירת זהות בקרב משתתפים בסדנאות להידברות בין דתיים וחילונים, ומציג תהליכים אוניברסליים בנושא זהות בהקשר של השיח הישראלי-יהודי במדינת ישראל. ניתוח עבודות הסיכום שכתבו משתתפים בסוף סדנה כזאת מעלה כי על מנת שהמפגש הקבוצתי יאפשר למשתתפים לחקור את זהותם צריכים להתקיים ארבעה תנאים משמעותיים: 1. אווירה קבוצתית משוחררת ונעימה; 2. הטרוגניות קבוצתית; 3. תמיכה חיצונית (משפחתית או חברתית), מעבר לגבולות הקבוצה; 4. חשיפה לתכנים דתיים ורוחניים שיגבירו סקרנות ויאפשרו התבוננות פנימית. בסדנה נחשפו המשתתפים למורכבות של זהותם באמצעות דיאלוג שהתקיים בשתי רמות – עם העצמי שלהם ועם ה"אחר", בעת ובעונה אחת. עם זאת נמצאה מגמה סותרת, לפיה בד בבד עם השיח הרפלקטיבי שתרם להבניית הזהות, הניב המפגש הקבוצתי גם תהליך מנוגד שנראה כמטשטש זהות. מילות מפתח: חקירת זהות, דיאלוג, קונפליקט בין-קבוצתי, סדנאות, דת.

ד"ר ליפז שמוע-ניר, PhD בפסיכולוגיה חברתית-ארגונית, היא פסיכולוגית ומנחת קבוצות. מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. תחומי מחקר: דיאלוג בין-קבוצתי ומפגשים בין-תרבותיים, וההשפעה של תהליכי קשב על עמדות חברתיות והיבטים אישיים וחברתיים של אלימות נהגים ותאונות דרכים, וההטרמה של מושגי דת לעמדות והיבטים אלה.