סקירת המאמר: "התערבויות קבוצתיות המבוססות על מנטאליזציה עם מתבגרים החולים במחלות כרוניות: האם זו דוגמה לשילוב פסיכודינמי אינטגרטיבי?"

Norka T. Malberg (2013). "Metallization Based Group Intervention with Chronically Ill Adolescents: An Example of Assimilative Psychodynamic Integration?" Journal of Psychotherapy Integration 23(1), 5-13.

המאמר סוקר את השימוש והיישום הקבוצתי של מודל לתרפיה מבוססת – מנטאליזציה בקבוצה MBT-G)) אצל מתבגרים במצב של מחלה כרונית, הנדרשים לקיים משמעת, צייתנות ומשמעת עצמית בכל הקשור למשטר התרופות שלהם.

המחברת מביאה דוגמאות וּוינייטות קליניות וסוקרת את המודל מבעד "למשקפיים" של מודל הפסיכותרפיה הפסיכודינמית האסימילטיבית (APP) של סטריקר וגולד, שמטרותיו - "להישען על תיאוריה דינמית התייחסותית כעיקרון מארגן, ויחד עם זאת להטמיע התערבויות וטכניקות עבודה ממודלים רבים ומגוונים – התנהגותיים, קוגניטיביים, התנסותיים ומערכתיים".

בנוסף מבקש המאמר להראות ששילוב בין MBT-G לבין מרכיבים משולבים של קוגניציה ופסיכודינמיקה, בצירוף של אלמנטים התפתחותיים, הוא המודל הטוב ביותר לאינטגרציה דינמית-טיפולית.

המאמר מביא בהרחבה את סיפורה של סילביה, בת 13, הסובלת ממחלת כליות כרונית סופנית. מגיל 3 מבקרת סילביה בבית החולים, אך השתלת כליה (מאמה) נכשלה. הצוות הפסיכולוגי מלווה אותה ומסייע לה בקשייה לשמור על משטר המזון והתרופות שנכפה עליה. אי שמירה עליהם הביא אותה כבר לשני אשפוזים. קשה לה גם לסבול את תהליך הדיאליזה: צוות האחיות מדווח על תוקפנות מילולית גוברת מצדה כלפי ילדים אחרים ביחידה, ודרישות בלתי פוסקות לעזרה. התנהגותה מידרדרת בשנה האחרונה, הן בבית והן בבית החולים. הוריה מבטאים מידה רבה של חוסר ישע, במיוחד לנוכח דרישת הצוות המטפל שישלטו בהתנהגותה. הפסיכולוג הקליני של היחידה מתאר כישלון ביצירת קשר (רפורט), ומנסה להקנות לסילביה כלים לשליטה עצמית. העובדת הסוציאלית מתארת את המאבק של ההורים, המגדלים עוד 3 ילדים, אך ממשיכים להיות מעורבים ומאמצים כל הצעה של הצוות. המטפל המשפחתי מוסר כי בחדר הטיפולים שוררת תחושה של "תקיעות".