על חלומות בקבוצה הגדולה

הקבוצה הגדולה היא כלי רב עוצמה, שמטרתו לחקור את הכוחות המודעים והבלתי מודעים המניעים תהליכים חברתיים, ארגוניים ומערכתיים. קבוצות גדולות החלו להופיע מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, וכיום הן מהוות חלק אינטגרלי מכנסים והכשרות בנושא הטיפול הקבוצתי, ואף מהתרבות הארגונית במוסדות שונים. הקבוצה הגדולה מלהיבה רבים מהמשתתפים בה ומרתיעה אחרים, אולם עדיין לא נכתב עליה מספיק.

הכנס "היחיד והקבוצה במרחב הפגיעות המשותף", שהתקיים ביולי השנה בישראל, היה כנס ייחודי שחיבר בין אנשי טיפול קבוצתי לאנשי טיפול אינדיבידואלי בגישה האינטרסובייקטיבית. בכנס התקיימו שני מפגשים של קבוצה גדולה במיוחד, בת 450 איש, ובמהלכה סופרו שני חלומות, בזה אחר זה.

החלומות נגעו לרובד הלא מודע החברתי, הרוחש מתחת לפני השטח בכל קבוצה גדולה וחברה, וכן נגעו במציאות הספציפית של הכנס הזה. אף על פי שהקבוצה הגדולה נמנעה מלהתייחס בגלוי אל החלומות, ברובד הסמוי הם ייצגו את הפחדים שעמדו בבסיס החוויה המערערת של "מרחב הפגיעות משותף" בין תפישות העולם וההשקפות השונות.

אני מציעה להתבונן על החלומות כמייצגים את הפחד של כולנו משינוי וחדשנות, את החשש לאבד את הקול והזהות, ומנגד, מסמלים את התקווה שייתכן ויתאפשרו חיבורים חדשים, בלי פירוק, היבלעות של צד אחד או ביטולו, ובלי קריסה חזרה לתוך תפישות בינאריות של "זה מול זה" או "זה יותר מזה".

יעל דורון, מ.א., היא פסיכולוגית, מנהלת "מכון זוגות" ברמת גן, מטפלת אישית, זוגית ומנחת קבוצות בגישת האנליזה הקבוצתית, מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה בביה"ח רמב"ם ובבית הספר המרכזי לעובדים סוציאליים, ותלמידת המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.