נעים להכיר
כנס מדעי טיפול קבוצתי

העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי חברה בקבוצות:

IAGP – International Association for Group Psychotherapy and Group Processes,
המקנה לעמותה חברות גם ב-   CAOA – Consultative Assembly of Organizational Affiliates.

פרטי העמותה באתר גיידסטאר

IAGPlogo 0
חזון העמותה

העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי הינה ארגון גג של מנחי קבוצות, אנשי מקצוע מקהילות וזרמים שונים, העוסקים/ות בהנחיית קבוצות, יעוץ וטיפול קבוצתי.

העמותה פועלת למען קידום התחום, האחריות והאתיקה המקצועיים תוך שיתוף פעולה עם ארגונים בארץ ובעולם.

העמותה מכוונת לביסוס מעמדם הפרופסיונאלי והאקדמי של מנחי קבוצות באמצעות קיום מפגשים וכנסים מקצועיים, הקניית מרחב להתפתחות אישית, למידה מעמיתים, והמשגת ההתנסות באמצעות פרסום מאמרים בכתב העת "מקבץ".

ברוח העשייה הקבוצתית, העמותה שואפת לחיבור ולמידה של זוויות ראייה שונות ומזמינה מנחים מדיסציפלינות שונות ומקבוצות מגוונות בחברה הישראלית לקחת חלק פעיל ולהשתתף בפעילויות העמותה לביסוס והעמקה של בית מקצועי וקהילתי.

פעילים

העמותה להנחיה וטיפול קבוצתי בישראל מנוהלת על ידי חברי ועד מנהל.

הועד נבחר במסגרת בחירות שהתקיימו בדצמבר 2021 והוא יכהן שלוש שנים.

חברי/ות הועד פועלים בהתנדבות מלאה על פי חזון העמותה.

בנוסף לחברי הועד המנהל פועלות במסגרת העמותה ועדת ביקורת, ועדת אתיקה, ועדת מלגות וצוותי פעולה כגון מערכת אתר, עורך מקבץ וצוות סוקרים.

מנהלת אדמיניסטרטיבית עובדת בתשלום.

יעל סגל
יפי שפירר
רחלי נועם

אביחי אבידור – יו"ר
אלה סטולפר
דור רויטמן
טל אלון

חברי הועד

עורכים ראשיים: ד"ר דניאל ווייסהוט וטל אלון
מערכת: ד"ר ניר ויטנברג, יוסי פולק ועידית שני אדום

מערכת מקבץ

אהוד דנקר
חגי יואל
שרית שי

ועדת מלגות

דודי נתן
עמית כהן

חברי ועדת ביקורת

מיכל נמני

גזברית העמותה

שרון בורנשטין

מנהלת אדמיניסטרטיבית

רחלי נועם – אתיקה

ועדת חברות ואתיקה

ועד העמותה
יו"ר העמותה
אביחי אבידור

אביחי אבידור

מקצוע: עובד סוציאלי .M.A ופסיכותרפיסט.

מנחה קבוצות וחבר במכון לאנליזה קבוצתית. מנחה קבוצות הורים שכולים ונפגעי פוסט- טראומה במשה"ב, מנחה קבוצות טיפוליות למניעת אלימות ביחסים אינטימיים ומנחה סדנאות לשליטה בכעסים ומיקוד שליטה פנימי, מנחה קבוצות אנליטיות ויחסים בינאישיים. מדריך קבוצות של מנחים ומטפלים בנושא של מניעת אלימות ומדריך סטודנטים בהכשרתם כמנחי קבוצות.

חזון אישי ביחס לעמותה: הרחבה ומיקום העמותה הישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי כבית פרופסיונלי של מנחי קבוצות אשר ייתן מענה קהילתי ומקצועי לרצון של מנחים בהתפתחות מקצועית. בנוסף, מיסוד של העמותה כמרחב המאפשר למנחים לשתף ולהתנסות בדיסיפלינות השנות בתחום הנחיית הקבוצות והטיפול הקבוצתי. עוד נשאף לעיבוי והרחבה של פעילויות הקבועות של העמותה וקידום תוכניות למידה והכשרה.

חברות וחברי הוועד המנהל
(השמות מופיעים בסדר אלפביתי לפי השם הפרטי)
אלה סטולפר

אלה סטולפר

מקצוע: עו"ס , פסיכותרפיסטית, אנליטיקאית קבוצתית.
אנליטיקאית קבוצתית ובוגרת תוכנית להנחיית קבוצות בתל אביב, מנהלת תוכנית להנחיית קבוצות בביה"ס להכשרת עו"ס בדימול, סגל בכיר בתוכנית להנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב, מרצה ומדריכה במכון גרופ אנליטי במוסקבה, ובבית הספר לפסיכולוגיה התייחסותית בקייב, מקימה ומנהלת מכון גרופ אנליטי בדרום רוסיה , מדריכה צוותים מקצועים בתחום הקבוצות בארגונים שונים בארץ וברוסיה, בעלת קליניקה פרטית.

חזון אישי ביחס לעמותה: לקדם הנחיית קבוצות במסגרות וארגונים שונים, להיות כתובת ובית לאנשי מקצוע בתחום מגישות שונות, לגבש ולחזק את הקהילה של מנחי קבוצות בארץ, להרחיב את הפעילויות של העמותה כדי להגיע ליותר אנשים ולתת מענה מקצועי תואם שטח ולפתח יוזמות בהם העמותה תוכל להיות שותפה לעשייה חברתית.

דור רויטמן

דור רויטמן

מקצוע: פסיכולוג קליני מדריך, מטפל בכיר בעזרת בע״ח, בוגר המכון לאנליזה קבוצתית.
בוגר מסלול ההכשרה לאנליטיקאים קבוצתיים, המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית; מנחה קבוצות מזה מעל 10 שנים, בין השאר במרכז הקהילתי לברה״נ יפו, בקליניקה ובמשהב״ט, ובכנסים וימי עיון (של העמותה, איגוד הפסיכ׳ הקליניים ועוד); מעביר השתלמויות בטיפול קבוצתי, בשירותי בריאות כללית; חבר בסגל ההוראה של התכנית לפסיכותרפיה ממוקדת בבר אילן.

חזון אישי ביחס לעמותה: מעניין אותי לעסוק בהקמה וליווי של מסלולי השתלמות והכשרה.

טל אלון

טל אלון

מקצוע: פסיכולוגית חברתית, יועצת ארגונית, מנחת קבוצות ומדריכה.
מנחה, יועצת וחברת צוות ניהולי בעבר בבית ספר לפיתוח מנהיגות של צה""ל (ביסל"מ), בית ספר להנחיית קבוצות בתל אביב, בוגרת התכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני מנקודת המבט של הפסיכואנליזה ותאוריית המערכות הפתוחות, חברת סגל בתכנית להנחיית קבוצות בתל אביב, חברת צפנת, מנחה בכנסי יחסי קבוצות (טוויסטוק) בארץ ובחו"ל, מדריכה קבוצות מנהלים ואנשי מקצוע, חברת אפק.

חזון אישי ביחס לעמותה: אני רואה בעמותה בית למנחי הקבוצות מכל תחומי ההנחיה והטיפול הקבוצתי, המייצר התוויית כיוון, פעילות ואוירה המחוללים למידה, מגע אישי, התייעצות, ועשייה מקצועית משותפת המשפיעים על החברה כולה. שלם מקצועי שבו מקום לכל חלקיו, והוא גדל איתם.

יעל סגל

יעל סגל

מקצוע: עוס, מנחת קבוצות, מטפלת, מדריכה ויועצת ארגונית.
מטפלת בקליניה פרטית בגישה דינמית, מנחה קבוצות תמיכה והדרכה, מנחה אנשי מקצוע וצוותים.

חזון אישי ביחס לעמותה: מאמינה שהעמותה צריכה להוות בית מקצועי למנחים מגישות מגוונות, תוך קיום שיח מקצועי. כמו כן לדאוג למפגשים מקצועיים של לימוד והתנסות.

יפי שפירר

יפי שפירר

מקצוע: פסיכודרמטיסטית, אנליטיקאית קבוצתית.
עוסקת בתחום הנחיית הקבוצות זה 30 שנה, ב20 השנים האחרונות כמטפלת קבוצתית, מעורבת ביוזמות קבוצתיות בארץ ובעולם זה יותר מ-15 שנים.חברה בועדות שונות בIAGP. בעבר חברה בוועדת רישום בחטיבת בפסיכודרמה ביהת.

חזון אישי ביחס לעמותה: אני רואה את הקבוצה והמפגש בין קבוצות כחלק מתהליך הריפוי של החברה הישראלית.

רחלי נועם

רחלי נועם

מקצוע: מנהלת משאבי אנוש, מנחת קבוצות ויועצת ארגונית.
בוגרת סוציולוגיה ולימודי עבודה, התוכנית הדו שנתית להנחית קבוצות בסמינר קבוצים ויעוץ ארגוני בת"א. בוגרת רוחניות ומיסטיקה במיכללת צפת ולומדת כיום בתוכנית ללימודי תרבות ופרשנות בבר אילן. חברת ועד העמותה הנוכחי.

חזון אישי ביחס לעמותה: חקר תהליכים קבוצתיים, הרחבת הקהילה והנגשתה לאוכלוסיות נוספות.

חברי ועדת ביקורת
(השמות מופיעים בסדר אלפביתי לפי השם הפרטי)
דודי נתן

דודי נתן

מקצוע: מנחה קבוצות ומרצה.
חבר ועד העמותה מזה מספר שנים, חבר ועד בעמותות נוספות – בעבר, חבר ועד עובדים במכללת ספיר.

חזון אישי ביחס לעמותה: כחבר ועדת ביקורת ארצה לסייע לעמותה לשמור על תפקוד נאות ותקין וליעל תפקודים שלא מתאימים מספיק טוב.

עמית כהן

עמית כהן

מקצוע: מנהל.
תכנית הנחיית קבוצות בסמינר הקיבוצים

חזון אישי ביחס לעמותה: המשך צמיחה וגיוון המענים לאוכלוסיות שונות.

תקנון העמותה

1. שם העמותה:
שם העמותה "עמותה ישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי" (להלן: העמותה).

2. כתובת המשרד:
כתובת העמותה תהיה במקום מגוריו של היו"ר, או לפי החלטה אחרת.

3. מטרות העמותה:
3.1 מטרות העמותה הן כדלקמן:
א. קידום תחום ההנחיה והטיפול הקבוצתיים בישראל.
ב. קידום רמתם המקצועית של העוסקים בהנחיה ובטיפול הקבוצתיים בשדה.
ג. העלאת המודעות הציבורית לגבי תחומי ההנחיה והטיפול הקבוצתיים.
ד. שמירה על האתיקה המקצועית.
ה. קיום קשר ומגע עם מוסדות בארץ ובחו"ל.

4. פעילויות העמותה:
4.1 פעילות מקצועית:
א. ליזום, לארגן, לבצע ולנהל כנסים, השתלמויות, ימי עיון והדרכה בנושא הנחיה וטיפול קבוצתיים לחברים בעמותה ולאחרים העוסקים בתחום זה.
ב. לעודד מחקר ועיון בתחום ההנחיה והטיפול הקבוצתיים.
ג. לעודד פרסומים מקצועיים.
ד. לבצע כל פעולה אחרת, העשויה, לדעת הועד, לקדם את המטרות כפי שצוין בסעיף 3, כגון הוצאת כתב-עת/ביטאון לחברים ועוד.

4.2 פעילות ארגונית:
א. מעורבות בחקיקה ובפעילות ציבורית נוספת בתחום ההנחיה והטיפול הקבוצתיים.
ב. גיוס תרומות ותמיכה כספית אחרת , כמו גם קבלת עיזבונות, וכל זאת לצורך מימוש מטרות העמותה.

5. מעמדה המשפטי של העמותה:

5.1 העמותה הינה ישות משפטית, בעלת כל הזכויות המוענקות לישות משפטית, בכללן הסמכות לרכוש נכסים, להתקשר בחוזים ולעשות את כל הנדרש לקיומה כמוסד מדעי-מקצועי.
5.2 הזכות לחתימה על מסמכים כספיים ומשפטיים נתונה ליו"ר העמותה, לגזבר ולחבר ועד נוסף.
5.3 חתימה של שניים מהנ"ל מחייבת את העמותה.

6. חברות בעמותה:

6.3 חבר בעמותה יכול להיות אחד מהבאים:
א. מוסמך או סטודנט (שנה ב' ואילך) בתוכנית להכשרת מנחי קבוצות ו/או טיפול קבוצתי.
ב. איש מקצוע בעל ניסיון מעשי והדרכה מתאימה בתחומים העוסקים בקבוצות.
6.4 המבקש להתקבל לעמותה יגיש לוועדה את הטפסים והאישורים הרלוונטיים.
6.5 ההחלטה בדבר קבלת המבקש להתקבל כחבר העמותה או אי קבלתו נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של הועד ולפי המלצתה של ועדת חברות ואתיקה.
6.1 חברות בעמותה מהווה תמיכה בחזון ו/או מטרות העמותה.
6.2 כל אדם שמילא טפסי הצטרפות אשר אושרו על-ידי הועד יהיה חבר העמותה עם הקמתה.
6.6 ועד העמותה רשאי להעניק חברות כבוד בעמותה למי שתרמו תרומה משמעותית בנושא הטיפול הקבוצתי ו/או הנחיית קבוצות.

7. זכויות וחובות חברי העמותה:

7.1 חבר בעמותה רשאי להשתתף בפעילויות של העמותה, ליהנות משירותיה, להצביע בכל אסיפה כללית (יהיה לו קול אחד בכל הצבעה) ולהיבחר לוועד העמותה.
7.2 חבר יכול להיבחר לוועד לאחר שנה אחת של חברות בעמותה.
7.3 הועד רשאי לקבוע דמי חבר (יודיע לחברים בעוד מועד). תשלומם יהיה חובה על החברים. מי שלא ישלם דמי חברות לאורך שנה לא יהיה זכאי להשתתף בבחירות של הועד וליהנות מזכויות חברי העמותה.
7.4 על כל חבר למלא אחר תקנון העמותה והחלטותיה, עליו לדאוג לקידום העמותה ולנהוג לפי כללי האתיקה המקצועית.

8. פקיעת חברות:

8.1 החברות בעמותה פוקעת:
א. עם פרישת חבר מן העמותה. הודעת פרישה בכתב תינתן 20 יום מראש.
ב. ב. החבר לא שילם את דמי החבר במשך שלוש שנים.
ג. בכל מקרה, לא תתבצע הוצאה של חבר מהעמותה, אלא אם ניתנה לו הודעה על כך 30 יום מראש.

8.2 הוצאה מן העמותה:
הועד רשאי להחליט על הוצאת חבר מן העמותה אם החבר פעל בניגוד למטרות העמותה, או
עבר על כללי האתיקה המקצועית או הורשע בבית משפט על עבירה שיש בה קלון.
ג. החבר לא שילם לעמותה את דמי החבר השנתיים.

8.3 לא יציע הועד להוציא חבר מן העמותה אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניו ונתן לו זמן סביר לתקון הטעות.

9. מוסדות העמותה:

9.1 האסיפה הכללית:
א. האסיפה הכללית הינה המוסד העליון של העמותה.
ב. מועד ומיקום האסיפה הכללית יקבעו בידי הוועד ובלבד שתתכנס לפחות פעם אחת בשנה.
ג. האסיפה תכונס על ידי הועד, תוך ציון יום, שעה וסדר יום של האסיפה לפחות 14 ימים מראש. לאסיפה יוזמנו כל חברי העמותה.
ד. זכות ההצבעה באסיפה מוקנית לחברים ששילמו את דמי החבר לפי התקנון.
ה. אסיפה כללית לא תפתח אם לא נכחו בה לפחות 25% ממספר חברי העמותה. היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היא להתחיל בדיונים ולקבל החלטות אף אם פוחת מספר הנוכחים.
ו. לא התכנס המניין האמור, תוך חצי שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, תתקיים אסיפת החברים יהיה מספר הנוכחים אשר יהיה, ובמועד השני היא תהייה חוקית בכל מנין שהוא.
ז. אסיפה כללית רגילה תשמע דו"ח על פעולות הוועד וועדת הביקורת, דו"ח על מצבה הכספי שהגיש לה הועד ותחליט על אישורם.
ח. ועד העמותה רשאי לזמן בכל עת אסיפה כללית שלא מן המניין ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת, של הגוף המבקר, או של 10% מכלל חברי העמותה.
ט. לא כינס הועד את האסיפה הכללית שנדרשה כדין, תוך 21 ימים מיום הדרישה לפי סעיף קטן ח' לעיל, רשאים הדורשים לכנס אותה בעצמם ובלבד שהאסיפה תתקיים בתוך 3 חודשים מיום הדרישה כאמור. האסיפה תכונס ככל האפשר באותו האופן שבו מכונסות אספות בידי הועד.
י. כונסה האסיפה כאמור בסעיף קטן ט' לעיל, תכסה העמותה את ההוצאות הסבירות.
יא. האסיפה הכללית בוחרת יו"ר האסיפה, המנחה את כל מהלך האסיפה, ומזכיר אשר ינהל את פרוטוקול האסיפה.
יב. בחירות לוועד העמותה יתקיימו לפחות אחת לשלוש שנים, באסיפה כללית או באמצעות הדואר או הדואר האלקטרוני. ועדת הבחירות (ועדה אד הוק של 3 חברים מהעמותה) תהייה אחראית על קיום הבחירות.
יג. ההחלטות בדבר שינוי התקנון, השם והמטרות, אישור הדו"ח הכספי ופירוק העמותה מרצון יתקבלו אך ורק באסיפה כללית.
יד. אם ועד העמותה החליט לקיים את הבחירות באסיפה כללית, אזי הצבעת בעלי זכות הבחירה תתקיים בהרמת יד. הצבעה חשאית תיערך לפי דרישת 20% מבעלי זכות ההצבעה הנוכחים באסיפה.
טו. החלטות האסיפה הכללית תתקבלנה ברוב קולות רגיל של המצביעים. אם יתקיים שוויון, יכריע קולו של יו"ר האסיפה.
טז. החלטות בעניין שינוי תקנון האסיפה או פירוקה תתקבלנה ברוב של שני שליש ממשתתפי ההצבעה.

9.2 הועד:

א. מספר חברי הועד, כולל יו"ר לא יפחת מ-5 חברים.
ב. הועד יכהן מעת היבחרו ועד שיבחר ועד חדש.
ג. חבר ועד יכול להיבחר עד לשתי תקופות כהונה רצופות.
ד. יו"ר הועד ייבחר לאחר שהיה חבר ועד במשך תקופת כהונה אחת לפחות.
ה. יו"ר יוכל להיבחר לשתי תקופות כהונה רצופות בלבד.
ו. ועד העמותה מנהל ומכוון את ענייני העמותה, חותם על חוזים ופועל לקידום הטיפול וההנחיה הקבוצתיים בישראל. הוועד יכין אחת לשנה דו"ח מאזן דין וחשבון על הכנסות העמותה והוצאותיה (להלן: הדו"ח הכספי), בכל שנת מס, אשר יכלול פירוט מלא כנדרש בחוק העמותות. הדו"ח הכספי יוגש לועדת הביקורת לא פחות משבועיים לפני יום האסיפה הכללית ויובא בפני האסיפה הכללית לאישורה.
ז. ישיבות ועד העמותה תתקיימנה לפחות פעם בחודשיים. החלטות תתקבלנה ברוב קולות.
ח. הועד ינהל פרוטוקול מישיבותיו והחלטותיו.
ט. הועד רשאי להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותו לבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו.
י. חבר ועד יכול להתפטר בכל עת מכהונתו ע"י הודעה בכתב לוועד.
יא. התפנה מקומו של חבר הועד, רשאי הוועד למנות חבר חדש, שקיבל את מירב הקולות לאחר החבר האחרון שנבחר, לפי רשימת המועמדים בבחירות האחרונות.
יב. לא יכהן כחבר ועד מי שאינו חבר העמותה במשך שנה לפחות, או מי שמשרת את העמותה בשכר.

9.3 המבקר:

א. ועדת הביקורת של העמותה תורכב מ-2 חברים לפחות. ועדת הביקורת תיבחר באסיפה הכללית הרגילה.
ב. תפקידה של ועדת הביקורת לבקר את פעולות ועד העמותה והוועדות השונות. ועדת הביקורת מוסרת דו"ח באסיפה הכללית של העמותה.
ג. בחירות לועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לשלוש שנים, באסיפה כללית או באמצעות הדואר או הדואר האלקטרוני.

9.4 ועדת חברות ואתיקה

א. ועדת חברות ואתיקה מקצועית תיבחר ע"י ועד העמותה ויכהנו בה שלושה חברים.
ב. אחרי שתתקבל פנייה על הפרת האתיקה המקצועית של חבר עמותה, הוועדה תמליץ בפני ועד העמותה, שיהיה הפוסק הסופי, גם בענייני ערעור.
ג. תפקיד הועדה הוא לקבוע את קבלת המועמד לחברות בעמותה.

10. רווחים ונכסים:

10.1 נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך ורק למטרותיה וחלוקת רווחים או טובות הנאה בכל צורה שהיא, בין חבריה אסורה.

11. שינוי בתקנון:

11.1 הצעה לשינוי תקנון תובא לדיון בפני האסיפה הכללית ותישלח עם ההזמנה לאסיפה.
11.2 תקנון העמותה ישונה בהחלטת אסיפה כללית ברוב של שני שליש הקולות הבאים להצביע באותה אסיפה.

12. פירוק העמותה:

12.1 החלטה על פירוק העמותה תתקבל בהצבעה גלויה של האסיפה הכללית ברוב של לפחות שני שליש המצביעים.
12.2 לאחר שנפרעו חובותיה במלואם יועברו הנכסים שנשארו לידי מוסד ציבורי לפי החלטת האסיפה ולא יחולקו בין חבריה.

אות יקיר/ת הקהילה

אות יקיר/ת הקהילה מוענק לאדם אשר הצטיין בקידום תחום ההנחיה והטיפול הקבוצתי בישראל

הקריטריונים להענקת האות:

  1. תרומה ליצירת ידע בתחום הנחיית קבוצות ו/או טיפול קבוצתי והפצתו, השקעה בהעברתו לדורות חדשים שימשיכו ללמוד, להשתמש בידע זה וללמדו.
  2. יישום המתודה במגוון רחב של מגזרים ואוכלוסיות בעלות תרבויות שונות, תוך מודעות לזהויות השונות במרחב בו אנו חיים.
  3. דוגמה אישית למעורבות בפעילויות ולקשרים אישיים ומקצועיים עם קבוצות ויחידים מרקעים שונים בחברה הישראלית.

האות מוענק ליחידים ובמקרים חריגים לשני אנשים.

טקס הענקת אות יקיר/ת הקהילה נערך במסגרת הכנס המדעי של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי.

 

לחצו על הקישורים:

אות יקיר/ת הקהילה 2019

אות יקיר/ת הקהילה 2015 ושנים קודמות

נאום תודה על הענקת אות יקיר הקהילה - דובי הדרי

וריאציות על הנושא "יקיר", עם קבלת "אות יקיר הקהילה"
שלום לכולנו. אני נרגש, כמובן, מעצם המעמד: לזכות בתואר מכובד ואף להיחשב כיקירה של הקהילה הזו, הוא מעמד מרגש ביותר. לכן אני רוצה לשתף אתכם בתחושותיי, כאן ועכשיו, באמצעות התפלפלות "יהודית" כהלכתה, הנובעת, כנראה, מאיזו מוטציה יהודית שקיימת בתוכי, לצד הגנים הישראלים-חילוניים שלי ואשר התעוררה בי מאז שקיבלתי את ההודעה על קבלת "אות יקיר הקהילה".

ברגע שקיבלתי את ההודעה, נזכרתי בבדיחה:
רופא: אתה סובל מזיהום חמור, עד כדי סכנה ממשית.
חולה: אני יכול לקבל חו"ד נוספת?
רופא: כן, אתה גם מכוער.
בדיחה מטופשת למדיי. פעם היא הצחיקה, אבל האמת היא, שכשקיבלתי את ההודעה חשתי צורך לרוץ ולהשיג חו"ד נוספת. נברתי בתוכי, ניסיתי אצל חברים, לא מצאתי. הרי קהילת מנחי הקבוצות בארץ עשירה באנשי מעש מוכשרים ובתיאורטיקנים מצוינים בתחום הקבוצות, ששמם נישא בעולם כולו. הופתעתי, ניסיתי להיזכר, אך נושא השוחד ירד מיד מהפרק… לא רלוונטי, אין לי את המשאבים הדרושים. לנוכח שפע הברכות שקיבלתי, הבנתי שכנראה בכל זאת עשיתי משהו בחיים המקצועיים. תמהתי, בכל זאת, איך לא שמתי לב לכך.

אבל אז עלו בדעתי מילות התודה שבאו מפי תלמידים ומודרכים, באירועים ובכנסים מקצועיים שניהלתי, שהבולטים ביניהם, בעיניי, הם כנס של IODA, שנערך באילת ובו התארח שגריר ירדן בישראל, מיד לאחר הסכם השלום, כנס סוף שבוע קבוצות בפקיעין, "המסע אל תוך מחילת הארנב" והכנס לזכרו של גורדון לורנס, תוך מעורבות רבה בפעילות של "בסוד שיח" ובמקביל לעבודת ההוראה, התופשת נפח, שלשמחתי גדל והולך.
עלו בדעתי גם האמרות:
איזהו חכם? הלומד מכל אדם (תהילים קי"ט). שנאמר, מכל מלמדי השכלתי
איזהו מכובד? המכבד את הבריות (שמואל א', ב'). שנאמר, את מכבדי אכבד ובוזי יקלו. כלומר, כל מי שאני בז לו, יקל בכבודי שלי.
לפיכך, לא מדובר בעובדות ממשיות, אלא במצב מנטאלי, שאפשר לי לבחון את העובדות ואת הפרשנות עליהן. כתוצאה מהנבירה בכתובים, כדי למצוא דוגמה או פסוק מתאים, הבנתי שככל שהעניין נוגע לנו ולנושא בו אנו עוסקים, רוב החומר נוגע לתחומים שבין אדם לחברו, גם כשמדובר באלוהים ובאהבתו. והרי בדיוק בכך עוסק תחום הקבוצות.
המחשבות הללו הרגיעו מעט את חששותיי, מה גם שהבדיחה הזכירה לי את הדברים שכתב עמנואל ברמן בהקדמה למאמרו של ויניקוט, "שנאה בהעברה נגדית":
"היה זה באמת יום נפלא בשבילי, מספר ויניקוט, כשיכולתי ממש לומר למטופל, שהוא עורר דחייה בי ובחבריו, אלא שהוא היה חולה מכדי שנוכל להביא את הדבר לידיעתו" ויניקוט לא מפתח את הדיון במורכבותה של האפשרות הזו, אך עמדתו החיובית ברורה. "אנליזה אינה מושלמת, אם אפילו לקראת סופה, לא התאפשר לאנליטיקאי לומר למטופל מה הוא, האנליטיקאי, עשה למען המטופל, ללא ידיעתו, כשהיה חולה, בשלבים המוקדמים. עד שניתן הפירוש הזה, מוחזק המטופל, במידת מה, במצב של תינוק."

אז התפניתי לחשוב על משמעותה של המלה "יקיר" בכתובים ובמקורות.
בעיניי, מדובר בהגדרת מצב רגשי של התייחסות רגשית. המלה יקיר קשורה, בין היתר, למלה "יקר", מישהו שווה מאוד. רב ערך. מדובר, כמובן, בהתייחסות סובייקטיבית לסובייקט שהוא יקר רגשית. ייתכן שמדובר גם בהגדרת תפקיד בקהילה וסוג של זהות.
כאן נזכרתי בפסוק:
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים-כי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לו רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. (ירמיהו ל"א פסוק י"ט)
מעניין שהמלה, "הבן", כתובה כאן בבית לא דגושה. כביכול, יש כאן בקשה להבנה של נושא יוצא דופן. כאילו התנצלות: הבן, תבין אותי, יקיר לי אפרים, גם אם ילד שעשועים הוא, וגם, האמנם? הבן יקיר לי אפרים? האם הוא ילד שעשועים?
אפרים היה ילד שיצא לתרבות רעה, לכן יש פה תמיהה, האם ייתכן שבן כזה יהיה היקר ביותר? "הבן יקיר לי אפרים?! אם ילד שעשועים?! המלה "אם" היא המשכה של התמיהה: האם פרחח שכזה יכול להיות ילד שעשועים?! עובדה. אלה הם פני הדברים ואין הדבר מובן מאליו. האהבה שרוחש ה' לאפרים מתגברת על כל המכשולים.
אפרים אינו בנו הבכור הטבעי של יוסף, אבל הוא הבן הנבחר והאהוב. כשהוא עוזב את אביו, אין האב מסוגל להענישו והוא מתנדנד בין אהבה וכעס. יחס אמביוולנטי זה יוצר דיאלוג מיוחד ביניהם.
מדובר, אם כן, בביטוי שהוא אות של חיבה ואהבה. המלה "יקיר" מבטאת זאת. מרוב אהבה, הכול נסלח. יתרה מזאת, חוסר המשמעת וה"פרחחות" של אפרים מגבירים את אהבתו של ה' אליו.

אצטט כאן חלק משירו של יוסי בנאי, השר על אהבה (מלים: יוסי בנאי, לחן: מתי כספי):
כשההוא אוהב את ההיא,
תמיד הוא אומר לה,חוזר ואומר לה,
כמה היא אלוהית.כשהזבוב אוהב ת'זבובית

תמיד הוא אומר לה חוזר ואומר לה,
מכולם יפיפית. ורק אני מרוב אהבה, שותק…

מוטיב שני ב"בן יקיר לי", הוא של אהבה שאינה נענית:
אם נחזור לאפרים, נראה שהוא הבן הנבחר. האהבה אליו הציבה אותו בראש, כבכור הבנים, אבל הוא עוזב את האוהב ופונה לדרך אחרת, אולי זו המכאיבה מכולן. בסתר לבו הוא יודע שלא ייענש.
בשלב זה, כבר לא יכולתי לעמוד בפיתוי, והעתקתי את מיקום האירועים לתחום הפסיכואנליזה:
מרוב אהבה, כאמור, נזכרתי במאמרו של ויניקוט, "שנאה בהעברה נגדית", ומצאתי שקיים כאן חומר רלוונטי ומעניין, הקשור הן לאהבה והן לשנאה, כלפי יקירינו.
ע"פ ויניקוט, שונאת האם את תינוקה מכמה סיבות (אמנה רק את חלקן):
"אם היא מאכזבת אותו בתחילה, היא יודעת כי יגמול לה על כך לעולם."
"הוא חשדן, מסרב לאוכל הטוב שלה, גורם לה להטיל ספק בעצמה, אך אוכל היטב כשדודתו מאכילה אותו."
"הוא, ללא רחם, מתייחס אליה כאל חלאה, משרתת ללא שכר, שפחה. עליה, לעומת זאת, לאהוב אותו, הפרשות והכול, בכל מקרה, בהתחלה, עד שיש לו ספקות לגבי עצמו."
אך לדעתי, הסיבה האחת והמיוחדת ביניהן היא:
"אהבתו הנרגשת, היא אהבה התלויה בדבר, כשהוא משיג את מה שרצה, הוא משליך אותה כקליפת התפוז."
כלומר, מדובר בתהליך הדומה לזה המתרחש במקרה של אפרים. באמצעות החפצת האובייקט, לאחר שהשיג ממנו את מבוקשו, הוא משליך אותו ככלי ריק. האין הדבר מוכר לנו ביחסים בין המטפל למטופל? האם לא מתעורר, לעתים, כעס אצל המטפל, על כך שהוא מנוצל, ככלי, כאובייקט, ע"י המטופל, בבחינת הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת?
הדבר יכול לשמש כמקור לא אכזב לטינה בהעברה הנגדית.
ויניקוט מדבר על העברה נגדית שלילית. סוג זה של העברה מופיע כאשר מתפתחת עוינות תגובתית "סבירה" יחסית לתכונותיו הבלתי נסבלות של המטופל, וזאת במקביל לאהבה שחש המטפל כלפיו. ויניקוט אכן מתפעל מיכולתן של אימהות להיפגע מאוד מתינוקן ולשנוא אותו בעוצמה, בלי לנקום בו. הוא מוסיף ואומר(בהומור?) , שייתכן ששירי הערש עוזרים לה בכך, בעיקר כשהתינוק לא ממש מבין את הנאמר בהם, כמו למשל השיר הבא:
"התנדנד תינוק על ראש העץ.
כשהרוח נושבת, העריסה תתנדנד,
כשיישבר הענף, העריסה תיפול,
מטה יפלו תינוק, עריסה והכול."
לבסוף, ניתן לראות, שמכל זרם התודעה הזה, חוזרת, שוב ושוב האמירה:,
"כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם." (משנה אבות ה' ט"ז).

לעומת זאת, מצאתי לנכון לצטט את עמיתי, ברוך כהנא, המבטא תפישה מנוגדת לזו שהובאה כאן. ע"פ קוהוט, צומחת הנפש האנושית על מצעה של אהבת אם, אך חשוב לזכור, שאין מדובר בתינוקות בלבד. מסתבר, שהילד שפעם היינו, אינו נעלם וכמוהו גם הצורך באהבה שלמה, בלתי מותנית וחסרת גבולות. מכאן נובעת ההזדקקות של כל אחד מאתנו, לכך שיהיה מי שיתבונן בנו בעיניים שרואות לא רק את הישגינו המציאותיים, שהם לנצח עלובים, יחסית למה שלתחושתנו אנו ראויים לו, אלא גם את מי שיכולנו להיות; שיאהב אותנו אהבה שאינה תלויה בדבר ואינה בטלה לעולם. קוהוט מכנה את המתבונן האוהד שאנו זקוקים לו בשם, "זולת עצמי" (self-object). בשל כך, אהבה, בכל גיל וגיל, היא טעם החיים.

ואני, אנה אני בא? אני מזדהה עם דבריו של ויניקוט, אבל גם מהאופן בו פתחתי, ניתן לראות עד כמה אני מסכים עם קוהוט.
היום, לשמחתי, מראה לי הקהילה, באמצעות מתן אות יקיר הקהילה, את הערכתה, אהבתה ויכולתה להביט בי, כך אני מקווה, דרך עיניים שרואות לא רק את הישגיי המציאותיים, אלא גם את מי שיכול הייתי להיות, כדברי קוהוט.

מבחינתי, להיות יקיר הקהילה, משמעו להיות גאה, מוערך ונאהב, במידה רבה מששיערתי. ו"אני, בד"כ, מרוב אהבה, שותק…", אבל לא היום. היום אני מדבר על המידה בה אני אוהב את העבודה הזו, את הקהילה הזו ואת העמותה החשובה הזו, אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה שאינה בטלה לעולם.

נאום תודה על הענקת אות יקיר הקהילה
בכנס המדעי ה-7 של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי,
"קבוצות וזהויות"
15.7.15

רחל יעקובוביץ
רחל יעקובוביץ ורונית שי

רחל יעקובוביץ ז"ל ורונית שי, מנהלות כנס סופשבוע קבוצות ה-14 '"הרשות נתונה" (2017)

רחל יעקובוביץ ז"ל

רחל, לזכרך

רחל יעקובוביץ נולדה במדינה שהייתה אז בצעדיה הראשונים, בת זקונים אחרי שלושה אחים, וגדלה בשכונה כפר סבאית עם חברות וחברי ילדות שהמשיכו להיות חלק מחייה שנים רבות.

רחל נולדה לתוך קבוצה והקבוצה הייתה חלק מהווייתה. היא סקרנה אותה, אתגרה לא פחות, שמחה והעציבה, עצבנה, ורתקה אותה עד מאד. בין אם היו אלה ילדי שכונת ילדותה ומשפחתה שלה, ובין אם היו אלה חברי גרעין הנוער העובד, שליחי הסוכנות היהודית למחנות הקיץ בארצות הברית, צוות העו"ס בשירות בתי הסוהר ובמשרד הביטחון, חברות ללימודים, בעיקר לפסיכותרפיה קבוצתית, וקרוב לוודאי שהיו עוד.

לא פלא שלקראת היציאה לפנסיה התכוננה רחל, עובדת סוציאלית ותרפיסטית קבוצתית, לקבוצה הבאה שלה, והחלה להיות פעילה בעמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי. היא התחילה כחברת ועדת ביקורת פעילה, חכמה ובעיקר תומכת בוועד ובראשיו, הרבה יותר מאשר מבקרת… לאחר מכן נבחרה כחברת ועד מן המניין והחלה לרכז את פעילות המתנדבים בעמותה, לקחת חלק בוועדות היגוי ולהנחות בכנסים, בראשם הכנס המסורתי "סופשבוע קבוצות", עד שלבסוף ניהלה אותו בעצמה.

רחל אהבה ואף ידעה להיות חברה בקבוצה בכל לבה ובכל מאודה. עד כדי כך אהבה, שלא בער לה לקחת את חכמתה, הידע שרכשה וניסיונה, את ההיגיון הבריא שלה בשילוב עם תבונת הלב וההומור הבלתי נגמר, ולהיכנס לעמדה הטבעית של הנהגה והובלה בארגון. אך בסופו של דבר, דומה שדווקא האהבה הזאת, יש יגידו, התשוקה לקבוצה, היא שהביאה אותה בכל זאת אל הבמה בסתיו 2017, כמנהלת שפותחת את הכנס אשר מנחי קבוצות מכל הארץ מגיעים אליו, כפי שעשתה היא במשך שנים, כמשתתפת מהשורה, בהנאה מרובה.

אהבה נוספת, לא פחות משמעותית של רחל, הייתה השפה. השפה בכלל והעברית בפרט.

היא תרגמה סרטים, מאמרים ועבודות אקדמיות ואף התחילה לתרגם ספרים. היא אהבה לא פחות לערוך טקסטים, ביניהם ספרים בתחום הנחיית הקבוצות. זה היה לה כל כך טבעי, עד שלא יכלה לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו קודם לכן, נושמת את המלים, המשפטים ואת מי שכתב אותם, מכבדת את הנאמר, אבל לא מוותרת על הבהירות והדיוק. כמו מוזיקאית מחוננת לא יכלה לשאת את הצרימה וכך הייתה ל"מיילדת של טקסטים", ורבים מאלו שחוו פעם אחת את הדרך שלה לעבוד עם המילים שהניחו על הדף, התקשו לוותר עליה בפעמים הבאות שכתבו.

מי שאמוּן על מלאכת הנחיית הקבוצה ועל מלאכת העריכה והתרגום, יוכל אולי לראות את החוט המקשר בין המלאכות-אומנויוּת היפות הללו.

תרומתה של רחל לעבודה הקבוצתית בישראל, לתחום הידע של הנחית קבוצות וטיפול הקבוצתי שכה האמינה בהם, גדולה בהרבה ממה שאולי ידוע לרבים. וכי איך ידעו על השעות, הימים, והשנים שעשתה בתמיכה מקצועית-אנושית בעושים המלאכה? איך אפשר לתאר את הרגעים בתוך דיונים בהם ידעה להצביע על סוגיות מהותיות בתהליכים ובתכנים הכרוכים בעשייה של העמותה, ולהשפיע על החלטות? האם אפשר להבין עד כמה חשוב היה לארגון ולאנשים בו, שהיא החזיקה את החשיבה הדינמית-קבוצתית בכל רגע, מאמינה בלא מודע של היחיד ושל הקבוצה ובעיקר בעבודה המעולה שמתאפשרת בקבוצה כשניתן לו מקום?

רחל הלכה לעולמה כשהיא בעיצומה של פעילות, רגע לפני פגישת הסיכום האחרונה של כנס סופשבוע קבוצות 2017, וכבר הביעה רצונה לנהל את הכנס הבא. הייתה חברת ועד פעילה זו הקדנציה השנייה שלה, עדיין אחראית על מתנדבי הארגון, שותפה לשתי ועדות היגוי לפחות, חברת מערכת של מקבץ – כתב העת של העמותה, עורכת של כל פרסומי העמותה באתר ובדיוור הישיר. במקביל, היא המשיכה לעסוק בתרגום ובעריכה של מאמרים וספרים בשביל קולגות מכל רחבי הארץ, וכמובן, איך אפשר לשכוח את מה שאהבה באמת לעשות – המשיכה להנחות קבוצות במשרד הביטחון, ועמדה בפני פתיחה של קבוצה חדשה.

בת 69 הייתה עם מותה הפתאומי, והחלל שהותירה עצום ורב, אבל, באותה נשימה, רחל השאירה אותנו עם כל כך הרבה. וזו שאלה, איך אוחזים בשני אלו, בחלל הזה ובכל מה שנתנה לנו, לחברות ולחברים הקרובים, לקבוצה, לארגון כולו?

אולי, אם היה ניתן לה, הייתה מבקשת לתת-לקבל עוד משהו אחד. כי אולי היא לא השאירה לנו צוואה, אבל קולה היה צלול ורם, ואפשר בלב שקט לבטא משאלה שלה, כזו שדברה עליה שוב ושוב, כאבה אותה, לעתים נלחמה עליה: שהעמותה הזו, שהייתה מאד יקרה ללבה, משום שגילמה את מה שידעה ושאהבה – הקבוצה – שהעמותה תשגשג כארגון מקצועי של מנחי קבוצות ומטפלים קבוצתיים שתשוקתם ואומנוּתם היא העבודה הקבוצתית.

כתבה: רונית שי

לזכרו של ד"ר בני ריפא

ד"ר בני ריפא, ממייסדי העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי, עורך ראשון של כתב העת "מקבץ", יקיר קהילת מנחי הקבוצות והמטפלים הקבוצתיים (2005), הלך לעולמו בתאריך 23/8/2017.

 יהושע לביא, ממייסדי העמותה, כתב בפורום הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי:

חברים יקרים,

חזרנו בצהרים מההלוויה של בני ריפא.
הייתה זו הלוויה צנועה אך רוויה ברגשות אוטנטיים ברוחו של בני.

הבן היחיד של בני נשא דברים קצרים מלאים כאב ודמעות.

עודד נווה נשא דברים על הקשר של מכון כיוונים עם בני ובלה,
על תרומתו לתהליך הלמידה יחד עם קירוב הלבבות, על נאמנותו האין סופית במשך שנים לבלה אשתו, שסעד אותה הרבה שנים.

אני נשאתי דברים בשם העמותה שבני ייסד ועמד בראשה, בשם "מקבץ" שייסדנו ביחד, ובשם המכון לאנליזה קבוצתית, שרוחו של בני עמדה בבסיס הקמתו העצמאית.
ציינתי לא רק את טוב ליבו ויושרתו האישית, אלא גם את מנהיגותו הצנועה, את היותו איש של מעש מלווה בדברי נועם, וגם את חוש ההומור שלו, ואת הליבידו הארגנטינאי שאפיין אותו, ושמחת החיים השופעת שלו.

אין לי ספק שמיעוט המלווים בהלוויה היה תוצאה של חופשת אוגוסט, ומותו הפתאומי.
בהלוויה נכחו מקרב חברינו, בייחוד מעולם הקבוצות, 5 גברים ואישה אחת:
בתיה רוזנטל, עודד הנדל, עודד נווה, רובי פרידמן, מישאל חירורג, ואנוכי.
למרות מיעוט המלווים, רוחם של כל מי שהכיר את בני, עבד, נתמך וקיבל השראה ממנו, נכחה וליוותה את מסע ההלוויה, את המסע האחרון של בני.

ועוד מילה. מותו של בני ריפא, ארבעה ימים לאחר סיום כנס ברלין, עם השילוב בין אובדן והתחדשות, והנוכחות הרחבה והעמוקה שלנו כישראלים, מסמלים יותר מכל את מורשתו של בני, ומהווים מתנה עבורו, למרות שבפועל הוא לא זכה לשמוע רשמים ממנו.

יהי זכרו נצור בליבנו של האיש הקטן הגדול הזה!

רגעים מהמעגל

לזיכרה של פארן עזימה קרמר.
לפארן הייתה תרומה מיוחדת להקמתה והתפתחותה של העמותה ושל הטיפול הקבוצתי בארץ.
בשנות השמונים של המאה העשרים פארן הייתה הנשיאה של IAGP. ידידה של ישראל, הגיעה מספר פעמים לארץ ועזרה לנו לבנות את העמותה. היא הדריכה את הועד הן בסוגיות אירגוניות והן בבניית תכניות העשרת לאנשי מקצוע שעסקו בטיפול קבוצתי בעיקר במסגרות פסיכיאטריות ציבוריות וגם במכונים פרטיים. בימי עיון מיוחדים הייתה פארן שותפה מדריכה פ בטיפול קבוצתי עם ילדים ונוער, תחום ההתמחות העיקרי שלה ובעלת נסיון רב בעבודה עם קבוצות של מהגרים לקנדה.
פארן דאגה לקשר את העמותה עם ארגונים דומים בכל העולם ומעמד הטיפול הקבוצתי בישראל התעצם עוד יותר בעזרתה.

.
יהיה זכרה ברוך
ד"ר בני ריפא

 

הגיגים, שירים וסיפורים מתוך חייהם של מנחי קבוצות ומטפלים קבוצתיים

 

כאן אתם יכולים לעצור לרגע ולהניח את המילון האקדמי, את המשמעת המדעית החיונית לעבודה (כל אחד והמדע שלו כמובן) ולכתוב, או לצייר, או צלם, או…
כאן אתן יכולות להניח לחוקי ה – APA ולתת דרור למחשבות כשהן פחות מסודרות, לסיפורים שאין בסופם מסקנות, לשירים שנולדים בכן כשאתן יוצאות מהנחיית קבוצה שנגעה בכן במיוחד…
אנו מציעים את המרחב הזה כדי שנוכל לחלוק בסיפורים מהמעגלים שאנו נמצאים בהם ולהיות בתוך היצירה הזו קצת אחרת.

דילוג לתוכן